ברכת הגומל
ארבעה צריכין להודות שהם: חבוש, יסורין, ים, מדבר וסימנם: "וכל ה'חיים' יודוך סלה"
צריך לברך בפני עשרה ותרי מנייהו דתנו הלכתא, וטוב להזהר שיהיו י"ב עם המברך וגם בהדי תרי רבנן הנזכרים, ואם לא נזדמן לו תרי דתנו הלכתא אפילו הכי יברך ואין לבטל הברכה בעבור זה, ונהגו לברך אחר קריאת התורה בציבור שעל הרוב נמצא שם תרי דתנו הלכתא (בא"ח עקב ה"ב)
לפני הברכה אומר
אוֹדֶה יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃
ומברך
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת,
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל־טוּב:
והקהל עונים
אָמֵן. הָאֵל שֶׁגְּמָלְךָ כָּל־טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל־טוּב סֶלָה:
ועונה המברך
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
Texte : Sefaria, « Siddur Edot HaMizrach, Shabbat Shacharit, HaGomel », version Shaliehsaboo Edition, licence CC0.