סדר קריאת התורה בשבת
בעת פתיחת ההיכל אומרים, וביו"ט שאינו בשבת מדלגים שני הפסוקים הראשונים ומתחילים מיהי ה'
אַתָּה הׇרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהֹוָ֖ה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
אֵין־כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ׀ אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃
יְהִי יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם־אֲבֹתֵינוּ אַל־יַעַזְבֵנוּ וְאַל־יִטְּשֵׁנוּ
הוֹשִׁיעָה ׀ אֶת־עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד־הָעוֹלָם׃
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ׀ יְהֹוָ֗ה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃
קוּמָה יְ֭הֹוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃
כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ
בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃
פותחים ההיכל
אומרים בריך שמיה שכתוב בזוהר פרשת ויקהל דף ר"ו
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָארֵי עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ.
יְהֵא רְעוּתָךְ, עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפוּרְקַן יְמִינָךְ אַחְזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מִקְדָּשָׁךְ,
לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבְּלָא צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא,
לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי, וְיַת כּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל.
אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָא.
אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא,
וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא.
אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְסָגִידְנָא קַמֵּהּ מִקַמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכל עִידָּן וְעִידָּן.
לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִיכְנָא, אֶלָּא בֵאלָהָא דִשְׁמַיָּא,
דְּהוּא אֱלָהָא דִקְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט,
וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רְחִיץ וְלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, (וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעַבְדִּין רְעוּתָךְ) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דכל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם אָמֵן:
מוציאים ספר תורה ואומרים
צְאֶנָה ׀ וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו:
מוליכים ספר תורה לתיבה ואומרים
גַּדְּלוּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃
רוֹמְמוּ יְהֹ֘וָ֤ה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃
רוֹמְמוּ יְהֹ֘וָ֤ה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃
אֵין־קָדוֹשׁ כַּיהֹוָ֖ה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ
כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהֹוָ֑ה וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ
תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃
עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין־לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃
יְֽהֹוָ֗ה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָ֓ה ׀ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃
כִּי שֵׁם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ
הַכֹּל תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה:
מגביה ספר תורה ומראה לקהל ומשתחוים ואומרים
וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל ׀
הַחֹסִים בּוֹ
אסור לדבר בשעת הקריאה
לפני קריאת התורה
אומר העולה: הַשֵּׁם עִמָּכֶם:
ועונים הקהל: יְבָרֶכְךָ הַשֵּׁם:
ואומר העולה: בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:
ועונים הקהל: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
וחוזר העולה: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
ומברך העולה
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
ואחר קריאת התורה מברך העולה
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת,
וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
Texte : Sefaria, « Siddur Edot HaMizrach, Shabbat Shacharit, Torah Reading », version Shaliehsaboo Edition, licence CC0.