סדר סעודה שניה
יקיף את השולחן דרך ימין, ויחזור ויעמוד במקום שעמד בו קודם הקפה. ואז בעמדו שם, יקח בידו שתי אגודות הדס, שהם, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור", ויאחזם ויחברם יחד כדרך גדילתן בין שתי ידיו, ויברך עליהם "עצי בשמים" ויריח בהם. ואחר שיריח, אז תיכף ומיד, בעודם מחוברים יחד בין שתי ידיו, יאמר בפיו: "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", וגם יאמר גם כן פסוק זה: "ריח ניחוח אשה לה'", כי בתיבות אלו רמוזים כל הכוונות של ברכת הריח. ואח"כ יחזור להקיף השולחן פעם שנית בשתיקה בעוד ההדס בידו. (בא"ח ש"ב בראשית הכ"ט)
אומרים משניות מסכת כלים פרק א'
עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל־הָאֲרָצוֹת.
וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם,
מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל־הָאֲרָצוֹת:
עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִמֶּנָּה, שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן אֶת־הַמְּצוֹרָעִים,
וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ.
יָצָא, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ:
לִפְנִים מִן הַחוֹמָה מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִים לְשָׁם.
הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵאֵי מֵתִים נִכְנָסִים לְשָׁם.
עֲזָרַת נָשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם,
וְאֵין חַיָּבִים עָלֶיהָ חַטָּאת.
עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם,
וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת.
עֲזָרַת הַכֹּהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵלִים נִכְנָסִים לְשָׁם אֶלָּא בִשְׁעַת צָרְכֵיהֶם,
לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה:
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ נִכְנָסִים לְשָׁם.
הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלָיִם.
קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֶלָּא כֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל,
שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין, וּפְרוּעֵי רֹאשׁ, וּשְׁתוּיֵי יַיִן,
וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם, וּפוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה:
וממשיכים מפרק ב'
כְּלֵי עֵץ, וּכְלֵי עוֹר, וּכְלֵי עֶצֶם, וּכְלֵי זְכוּכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִים,
וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִים.
נִשְׁבָּרוּ, טָהָרוּ.
חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶם כֵּלִים, מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא.
כְּלֵי חֶרֶס וּכְלֵי נֶתֶר, טֻמְאָתָן שָׁוָה, מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין בַּאֲוִיר,
וּמִטַּמְּאִין מֵאֲחוֹרֵיהֶן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִגַּבֵּיהֶן,
וּשְׁבִירָתָן הִיא טַהֲרָתָן:
נוהגים לומר מזוהר פרשת יתרו דף פ"ח ע"ב
בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, בִּסְעוּדָתָא תִּנְיָנָא, כְּתִיב אָז תִּתְעַנַּג עַל־יְהֹוָ֔ה.
עַל יְהֹוָה וַדַּאי.
דְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִתְגַּלְיָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין בְּחֶדְוָתָא,
וּשְׁלִימוּ וְחֶדְוָתָא דְעַתִּיקָא עַבְדִינָן, וּסְעוּדָתָא דִילֵהּ הִיא וַדַּאי.
בִּסְעוּדָתָא תְלִיתָאָה דְשַׁבְּתָא, כְּתִיב וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ.
דָּא הִיא סְעוּדָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין, דַּהֲוֵי בִּשְׁלֵימוּתָא.
וְכֻלְּהוּ שִׁתָּא יוֹמִין, מֵהַהוּא שְׁלִימוּ מִתְבָּרְכָן.
וּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמֶחֱדֵי בִּסְעוּדָתֵהּ, וּלְאַשְׁלָמָא אִלֵּין סְעוּדָתֵי,
דְּאִנּוּן סְעוּדָתֵי מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא, דְּזַרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל,
דִּי מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, דְּהָא דִּילְהוֹן הִיא, וְלָא דְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַה זָרָה.
וּבְגִינִי כָּךְ אָמַר, בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
תָּא חֲזֵי, בִּסְעוּדָתֵי אִלֵּין, אִשְׁתְּמוֹדְעוּן יִשְׂרָאֵל,
דְּאִנּוּן בְּנֵי מַלְכָּא.
דְּאִנּוּן מֵהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, דְּאִנּוּן בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא,
וּמַאן דְּפָגִים חַד סְעוּדָתָא מִנַּיְהוּ, אַחְזֵי פְגִימוּתָא לְעֵלָּא,
וְאַחְזֵי גַרְמֵהּ דְּלָאו מִבְּנֵי מַלְכָּא עִלָּאָה הוּא, דְּלָאו מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא הוּא דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל הוּא.
וְיָהֲבִין עֲלֵהּ חוּמְרָא דִתְלַת מִלִּין, דִּינָא דְגֵיהִנָּם וְכוּ'.
וְתָא חֲזִי, בְּכֻלְּהוּ שְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, בָּעֵי בַּר נַשׁ לֶחְדֵי,
וּלְמֶחְדֵי לְמִסְכְּנֵי.
וְאִי הוּא חָדֵי בִּלְחוֹדוֹי, וְלָא יָהִיב לְמִסְכְּנֵי, עוֹנְשֵׁהּ סַגִּי,
דְּהָא בִלְחוֹדוֹי חָדֵי, וְלָא יָהִיב חֵדוּ לְאַחֲרָא.
עֲלֵהּ כְּתִיב וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל־פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם.
וְאִי אִיהוּ בְּשַׁבָּתָא חָדֵי, אַף עַל גַּב דְּלָא יָהִיב לְאַחֲרָא,
לָא יַהֲבִין עֲלֵהּ עוֹנְשָׁא, כִּשְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, דִּכְתִּיב פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם.
פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם קָאָמַר, וְלֹא פֶּרֶשׁ שַׁבַּתְּכֶם.
וּכְתִיב חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי.
וְאִלּוּ שַׁבָּת לָא קָאָמַר.
וּבְגִינֵי כָּךְ כְּתִיב, בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וּמִשּׁוּם דְּכָל־מְהֵימְנוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּשַׁבְּתָא, יַהֲבִין לֵיהּ לְבַר נַשׁ נִשְׁמָתָא אַחֲרָא,
נִשְׁמָתָא עִלָּאָה, נִשְׁמָתָא דְכָל־שְׁלִימוּ בָּהּ, כְּדוּגְמָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
וּבְגִינֵי כָּךְ אִקְרֵי שַׁבָּת.
מַהוּ שַׁבָּת.
שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
שְׁמָא דְאִיהוּ שְׁלִים מִכָּל־סִטְרוֹי.
אָמַר רַבִּי יוֹסִי, וַדַּאי כָּךְ הוּא.
וַי לֵיהּ לְבַר נַשׁ, דְּלָא אַשְׁלִים חֶדָוָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.
וּמַאן חֶדְוָתָא דִילֵהּ.
אִלֵּין תְּלַת סְעוּדָתֵי מְהֵימְנוּתָא.
סְעוּדָתֵי דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּלִילָן בְּהוּ.
וְכֻלְּהוּ חֵידוּ עַל חֵידוּ מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימוּתָא, מִכָּל־סִטְרוֹי.
תָּאנָא, בַּהֲדֵין יוֹמָא מִתְעַטְּרָן אֲבָהָן, וְכָל־בְּנִין יַנְקִין,
מַה דְּלָאו הָכִי בְּכָל־שְׁאָר חַגִּין וְזִמְנִין.
בַּהֲדֵין יוֹמָא, חַיָּבַיָּא דְגֵיהִנָּם נַיְחִין.
בַּהֲדֵין יוֹמָא, כָּל־דִּינִין אִתְכַּפְיָן, וְלָא מִתְעָרִין בְּעָלְמָא.
בַּהֲדֵין יוֹמָא אוֹרַיְתָא מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרִין שְׁלֵמִין.
בַּהֲדֵין יוֹמָא, חֶדְוָתָא וְתַפְנוּקָא אִשְׁתְּמַע, בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָלְמִין.
בָּרוּךְ יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָם אָמֵן ׀ וְאָמֵן:
אַתְקִינוּ אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא חֶדְוָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא:
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא, דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא:
(וּזְעֵיר אַנְפִּין וַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵיהּ:)
פשט המנהג בכל המקומות לאמר קודם קידוש
סימן: אני יצחק לוריא
אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא, בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא, וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא,
עֲתִיקָא קַדִּישָׁא:
נְהוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ, בְּקִדּוּשָׁא רַבָּא, וּבְחַמְרָא טָבָא,
דְּבֵהּ תֶּחְדֵּי נַפְשָׁא:
יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ, וְנֶחֱזֵי בִּיקָרֵיהּ, וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ,
דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:
יְגַלֶּה לָן טַעֲמֵי, דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי, דְּאִנּוּן אָת בִּישְׁמֵיהּ,
כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:
צְרוֹרָא דִלְעֵלָּא, דְּבֵיהּ חַיֵּי כֹלָּא, דְּיִתְרַבֵּי חֵילָא,
וְתִסַּק עַד רֵישָׁא:
חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא, בְּדִבּוּר וּבְקָלָא, וּמַלִּילוּ מִלָּה,
כִּמְתִיקָא וּכְדוּבְשָׁא:
קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין, בְּמִלִּין סְתִימִין, תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין,
וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:
לְעַטֵּר פָּתוֹרָא, בְּרָזָא יַקִּירָא, עֲמִיקָא וּטְמִירָא, וְלָאו מִלְּתָא אַוְשָׁא:
וְאִלֵּין מִלַּיָּא, יְהוֹן בִּרְקִיעַיָּא, וְתַמָּן מַאן שַׁרְיָא,
הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:
רְבוּ יַתִּיר יִסְגֵּי, לְעֵלָּא מִן דַּרְגֵּהּ, וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ,
דְּהֲוַת פְּרִישָׁא:
יש נוהגים לומר קודם שיטול מים אחרונים
יְדַי אַסְחֵי אָנָא, לְגַבֵּי חַד מָאנָא, לְסִטְרָא אַחְרִינָא, דְּלֵית בֵּהּ מַמָּשָׁא.
אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא, בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא, לְעִלַּת עִלָּתָא, עֲתִיקָא קַדִּישָׁא.
יש אומרים יהא רעוא גם ביום
וִיהֵא רַעֲוָא מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין.
טְמִירָא דְּכָל־טְמִירִין סְתִימָא דְכֹלָּא דְּיִתְמְשָׁךְ טַלָּא עִלָּאָה מִנֵּיהּ לְמַלְיָא רֵישֵׁיהּ דִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְהַטִּיל לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין בְּרַעֲוָא וּבְחֶדְוָתָא דְכֹלָּא.
וְיִתְמְשָָׁךְ מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין טְמִירָא דְכָל־טְמִירִין סְתִימָא דְכֹלָא רְעוּתָא וְרַחֲמֵי חִנָּא וְחִסְדָּא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה בִּרְעוּתָא וְחֶדְוָא עָלַי וְעַל־כָּל־בְּנֵי בֵיתִי וְעַל־כָּל־הַנִּלְוִים אֵלַי וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֵּיהּ.
וְיִפְרְקִינָן מִכָּל־עַקְתִין בִּישִׁין דְּיֵיתוּן לְעָלְמָא וְיַזְמִין וְיִתְיְהִיב לָנָא וּלְכָל־נַפְשָׁתָנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי מִן קֳדָמֵיהּ.
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
נוהגים לומר מזוהר פרשת ויקהל דף ר''ז ע''ב
קִידּוּשָׁא דְיוֹמָא, הָא אוּקְמוּהָ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, וְלָא יָתִּיר.
דְּהָא יוֹמָא קָאִים לְקַדְּשָׁא לֵיהּ, מַה־דְּלֵית הָכִי בְּלֵילְיָא,
דַּאֲנָן צְרִיכִין לְקַדָּשָׁא לֵיהּ, בְּהָנֵי מִלִּין, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.
וְלָא אִתְקַדָּשׁ הַאי לֵילְיָא, אֶלָּא בְעַמָּא קַדִּישָׁא לְתַתָּא,
כַּד שַׁרְיָא עֲלַיְהוּ הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה.
וַאֲנָן בָּעֵינָן לְקַדָּשָׁא לֵיהּ בִּרְעוּתָא דְלִבָּא, וּלְכַוָּנָא דַעְתָּא לְהַאי.
וְיוֹמָא אִיהוּ קָא מְקַדְּשָׁא לֵיהּ.
וְיִשְׂרָאֵל מִתְקַדְּשִׁין בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין, וּמִתְקַדְּשִׁין בִּקְדֻשָּׁתֵיהּ,
דְּהַאי יוֹמָא.
זַכָּאִין יִשְׂרָאֵל, עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּאַחֲסִינוּ יוֹמָא דָא,
אַחְסָנַת יְרוּתָא לְעָלְמִין.
בָּרוּךְ יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָם אָמֵן ׀ וְאָמֵן:
Texte : Sefaria, « Siddur Edot HaMizrach, Daytime Meal, Daytime Meal », version Shaliehsaboo Edition, licence CC0.