עשר זכירות
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת עֶשֶׂר זְכִירוֹת שֶׁחַיָּב כָּל־אָדָם לִזְכֹּר בְּכָל־יוֹם,
וְאֵלּוּ הֵם:
א יְצִיאַת מִצְרַיִם, ב וְהַשַּׁבָּת, ג וְהַמָּן, ד וּמַעֲשֵׂה עֲמָלֵק,
ה וּמַעֲמַד הַר סִינַי, ו וּמַה־שֶּׁהִקְצִיפוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָּעֵגֶל,
ז וּמַה־שֶּׁיָּעֲצוּ בָלָק וּבִלְעָם לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהֹוָֽה,
ח וּמַעֲשֵׂה מִרְיָם הַנְּבִיאָה, ט וּמִצְוַת וְזָכַרְתָּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל,
י וּזְכִירַת יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
יש אומרים נוסח ערוכה שכתב החיד"א ז"ל בספר כף אחת
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ,
וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים,
בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי בָא לְקַיֵּם מִצְוַת הַזְכִירוֹת בַּפֶּה.
לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לְיּוֹצְרֵנוּ.
וִיהִי ׀ נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ
(א) הֲרֵינִי זוֹכֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶם מִזֶּה:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ לִכְבוֹד שְׁכִינָתְךָ.
וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי
וּכְשֵׁם שֶׁבְּחֲסָדֶּךָ הַמְרוּבִּים וְהַגְּדוֹלִים הִגְּדַלְתָּ אֶת חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וּגְאַלְתָּנוּ וְגָאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם,
וְהֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ כָּל־נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שָׁמָּה בְּמִצְרָיִם,
וְלֹא נִשְׁאַר בָּהּ שׁוּם נִיצוֹץ קְדוּשָׁה.
כֵּן בַּחֲסָדֶּךָ הַגְּדוֹלִים תּוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת זֶה.
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵירוּתֵינוּ, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ,
וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל־נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְלִיפּוֹת,
חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵל׃
גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל,
וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתָךְ,
עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָּוִד.
וְכִימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת.
וְהָיָה יְהֹוָ֛ה לְמֶלֶךְ עַל־כׇּל־הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָ֛ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃
(ב) הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ז) זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל.
וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמוֹר יוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ כֹּל־יְמֵי חַיֵּינוּ,
בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה.
וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה֙ מְכֻבָּד.
וְיִהְיוּ כָּל־מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם.
וְתַצִּילֵנוּ מִלַּחֲטוֹא.
וְלִשְׁמוֹר פִינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בַּשַׁבָּת דִיבּוּר שֶׁל חוֹל וְשׁוּם דִבּוּר אָסוּר.
וְלֹא נֶחֱטָא בְּשׁוּם מַעֲשֵׂה אִיסוּר כְּלָל.
וּתְזַכֵּנוּ לְיַחֵד זָכוֹר וְשָׁמוֹר שַׁבָּ"ת לַיהֹוָה, וּלְחַבֵּר הַדּוֹדִים יַחְדָּו.
וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע קְדוּשַׁת הַשַּׁבָּת, שֶׁיִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ בִּימֵי הַחוֹל שֶׁפַע קְדוּשָׁה וְטָהֳרָה לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנֶךָ,
וְלַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים.
וְתִגְאָלֵנוּ גְאוּלָה שְׁלֵימָה לְמַעַן שְׁמֶ"ךָ.
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
(ג) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר מַעֲמַד הַר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן־יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ׃
יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהֹוָ֜ה אֵלַי הַקְהֶל־לִי אֶת־הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת־דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כׇּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה וְאֶת־בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן׃
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵיעוּת בֵּינֵינוּ וּבֵין כָּל־יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה לַאֲחָדִים, כְּשֵׁם שֶׁבְּהַר סִינַי הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ,
כְּדִכְתִיב, וַיִּחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר:
כְּאִישׁ אֶחָד בְּאַחְדוּת גָמוּר, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת,
וְנִהְיֶה אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ.
וּכְשֵׁם שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָא מִמֶּנּוּ, וְזִכַּכְתָּ אוֹתָנוּ וְטִהַרְתָּנוּ מִכָּל־טוּמְאָה וְחֶלְאָה וְזוּהֲמָא,
וְקִדַּשְׁתָּנוּ בִּקְדוּשָׁתֶךָ, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֲרֵנוּ מִטוּמְאָתֵינוּ וּמִזוּהֲמָתֵינוּ,
וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּתְטַהֵר רַעְיוֹנֵינוּ וְלִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ,
וְתִטַּע תּוֹרָתְךָ בְּלִבֵּנוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא,
וּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְאַהֲבַת תּוֹרָתֶךָ, וּבְכָל יוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ אָנוּ מְקַבְּלִים תּוֹרָתְךָ בִּדְבֵיקָה וַחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה.
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וּתְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ,
וּתְיַּחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא.
וְתִגְאָלֵנוּ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ.
וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה מִפִּיךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר,
וְכׇל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָ֑ה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
(ד) וַהֲרֵינִי מְקַיֵם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (דברים ח יח) וְזָכַרְתָּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל:
וַהֲרֵינִי מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בֵּין טוֹבַת הַגּוּף בֵּין טוֹבַת הַנֶּפֶשׁ,
הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בְּכָל־צִדְקוֹתָיו,
וּכְרוֹב רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.
וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל רַמַ"ח אֵבָרֵינוּ וְשַׁסַ"הּ גִּידֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶיךָ וּלְיִרְאָתֶךָ.
וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חוֹלִי וּמִכָּל כְּאֵב וּמִכָּל מֵיחוֹשׁ וּמִכָּל מִדּוֹת רָעוֹת.
רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
וְתַשְׁפִּיעַ טַל הָעֶלְיוֹן מִתְּרֵין מַזָלִּין נוֹצֵר וְנַקֵּה דֶּרֶךְ חֵיךְ וְגָרוֹן לְאַבָּא וְאִימָא,
וּמֵאַבָּא וְאִימָא לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִזְּעֵיר אַנְפִּין לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין,
וּמִשָּׁם יִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת,
וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַֹבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ,
וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ,
וּתְפַרְנְסֵנוּ לָנוּ וּלְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה מִיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה,
בְּרֵיוַח וְהֶתֵּר וְנַחַת, בְּלִי שׁוּם עַיִן הָרָע:
וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תַּצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע.
וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה וְלַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים.
וְנַעֲשֶֹה חָיִל מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת.
וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וּבְזַרְעֵינוּ וּבְזֶרַע זַרְעֵינוּ שׁוּם פְּגַם וְשׁוּם פְּסוּל.
וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָ֔ה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
(ה) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרַט בָּעֵגֶל,
כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ט ז) זְכֹר אַל־תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר־הִקְצַפְתָּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר־יָצָאתָ ׀
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם־יְהֹוָה׃
וַהֲרֵי אָנוּ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים מְאֹד עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ,
וְעַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ,
וְעָבַרְנוּ עַל כַּמָה מֵרַמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְעַל כַּמָה מִשַּׁסַ"הּ לֹא תַעֲשֶׂה,
וּפָגַמְנוּ בְנַפְשֵׁינוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ, וּפָגַמְנוּ בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וּבְכָל מְסִילוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁפָּעָה הַנִּשְׁפָּעָה לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ.
אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
וְעַתָּה, בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה וְנֶפֶשׁ נְמוּכָה וְגוּף כָּפוּף אָנוּ מוֹדִים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ,
וַהֲרֵי אָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזוֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה,
וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע.
וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תְטַהֵר אֶת כֹּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ, וּתְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ,
וּתְלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְמַלֵּא אֶת כָּל־הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָהֶם.
עׇזְרֵנוּ ׀ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל־דְּבַ"ר כְּבוֹ"ד־שְׁמֶ"ךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃
יִהְיוּ לְרָצוֹן ׀ אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִי וְגֹאֲלִי:
(ו) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר זְכִירַת הַמָּן שֶׁהֶאֱכֵיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר,
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח ב) וְזָכַרְתָּ אֶת־כׇּל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֺתָו אִם־לֹא׃
וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁרִחַמְתָּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וּמַנְּךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם,
וְהָיוּ פְּנוּיִים לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִילֵנוּ מִכָּל־טִרְדָּה וּמִכַּף כָּל־אוֹרֵב וְאוֹיֵב וּמִכָּל־חוֹלִי,
וְנִהְיֶה פְּנוּיִים לַעֲסוֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה.
וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תָּחוֹן וְתַחְמוֹל עָלֵינוּ, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ,
כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פִּסַּת לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּם,
כִּי אַתָּה הָאֵל הַטּוֹב הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל בַּחֲסָדֶיךָ לְכָל־בְּרִיּוֹתֶיךָ,
כְּדִכְתִיב, פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל־חַי רָצוֹן׃
וּכְתִיב, נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל־בָּשָׂר, וּכְתִיב, טוֹב־יְהֹוָ֥ה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כׇּל־מַעֲשָׂיו׃
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד,
שֶׁתִּתֵּן לָנוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּמִילוּי וּבְרֶוַח כִּי רַחוּם אָתָּה.
יִהְיוּ לְרָצוֹן ׀ אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִי וְגֹאֲלִי:
(ז) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה,
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם׃
פֵּרוּשׁ (הרמב"ם ז"ל סוף הלכות טומאת צרעת פט"ז ה"י) הִתְבּוֹנְנוּ מָה אֵרַע לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים וְגִּדְלַתּוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְסִכְּנָה בְּעַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַיָּם וְהִיא לֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא טָעֲתָה שֶׁהִשְׁוַתּוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים וְהוּא לֹא הִקְפִּיד,
וְאַף עַל פִּי כֵן מִיָּד נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת:
וּבְכֵן יִרְאָה וָרָעַד יָבֹא בָנוּ, עַל כָּל־אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ,
וְדִיבַּרְנוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵירֵינוּ, וְעַל הַגְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ,
וְעַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל.
אוֹי לָנוּ, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, וּפָגַמְנוּ בַּלָשׁוֹן גַּם בַּשֶׁקֶר וְכָזָב וְלֵיצָנוּת וַחֲנוּפָה,
וְהָיִינוּ מִכְּלַל אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי הַשְׁכִינָה.
עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ
וַהֲרֵי אָנוּ מִתְחַרְטִים חֲרָטָה גְּמוּרָה וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה,
וּמְבַקְשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשָׁעְנוּ:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר אֶת כָּל־חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ,
וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזוֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמוֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל,
וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
(ח) וַהֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת זְכִירַת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם׃
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים׃
וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ ׀ לְךָ מִכׇּל־אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה־אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח׃
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.
יֶחֱרַד לִבֵּנוּ וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ.
אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל אֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֵֶר עֲמָלֵק,
זֶה כַּמָה מֵאוֹת שָׁנִים.
אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ, וְהֵן בְּעָוֹן חוֹלָלְנוּ, חוּלִין הוּא לָנוּ,
כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה לְעַכֵּב מְחִיַּית עֲמָלֵק, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק,
וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ.
אָנָּא יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְתַכְנִיעַ וְתִמְחֶה אֶת זֵכֵֶר עֲמָלֵק,
וּתְאַבֵּד כָּל־זֵכֵֶר לָמוֹ.
וַיהֹוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
(ט) וַהֲרֵינִי מְקַיֵּם מִצְוָה לִזְכּוֹר שֶׁהִצִּיל הַשֵׁם אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִבָּלָק וּבִלְעָם,
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו ה) עַמִּי זְכׇר־נָא מַה־יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה־עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִן־הַשִּׁטִּים עַד־הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהֹוָֽה׃
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִֹיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ,
וּבִכְלַל רַחֲמֶיךָ מַה שֶׁהִפְלֵאתָ לַעֲשֹוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מִבָּלָק וּבִלְעָם,
וְהֵפַרְתָּ עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ מַחְשְׁבוֹתָם, וְלֹא נִתְכַּעַסְתָּ בַּיָּמִים הָהֵם.
וּכְתִיב, וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת־הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶיךָ׃
וְעַל כּוּלָם יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵֹּא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ.
יְהִי־חַסְדְּךָ יְהֹוָ֣ה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
וְתָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ, הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם,
וְהָשֵׁב גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם, וְלֹא תַעֲשֶֹינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה.
וּפְצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה, כִּי בְךָ בָטָחְנוּ, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ,
וּבְשִׁמְךָ נֶעֱזָרְנוּ.
הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ,
כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.
חוּס וְרַחֵם כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ.
וְקַיֵּם לָנוּ מַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶם׃
יִהְיוּ לְרָצוֹן ׀ אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִי וְגֹאֲלִי:
(י) הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלז ה) אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי
תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי ׀ לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתְּרַחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקוֹדֶשׁ, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ,
וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
וְקַיֵּם לָנוּ מַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם יְהֹוָ֑ה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ,
שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשֹוּ רְצוֹנֶךָ,
כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵינוּ בְּבִנְיָנוֹ,
שַֹמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם,
וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם.
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
כשיוצא מבית הכנסת אומר:
יְהֹוָ֤ה ׀ נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הושר [הַיְשַׁר] לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים׃
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׃
Texte : Sefaria, « Siddur Edot HaMizrach, Additions for Shacharit, Ten Remembrances », version Shaliehsaboo Edition, licence CC0.