סדר פדיון הבן
לוקח הכהן את הילד ושואל לאביו
בִּנְךָ זֶה בְּכוֹר הוּא?
ויענה: כֵּן. ואומר לו הכהן בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְחָמֵשׁ סְלָעִים דִּמְחַיַּבְתְּ לִפְדּוֹת בָּהֶן?
ועונה האב בִּבְנִי בְּכוֹרִי.
ואחר כך ישאל הכהן לאם הילד בְּנֵךְ זֶה בְּכוֹר.
שֶׁמֶּא יָלַדְתְּ בֵּן אַחֵר לְפָנָיו אוֹ שֶׁמֶּא הִפַּלְתְּ?
והיא עונה זֶה בְּנִי בְכוֹרִי לֹא יָלַדְתִּי וְלֹא הִפַּלְתִּי לְפָנָיו:
אחר כך יאמר הכהן זֶה הַבֵּן בְּכוֹר הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לִפְדוֹתוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר:
וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא׃
כְּשֶׁהָיִיתָ בִּמְעֵי אִמֶּךָ הָיִיתָ בִּרְשׁוּת אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבִרְשׁוּת אָבִיךָ וְאִמֶּךָ.
עַכְשָׁיו אַתָּה בִּרְשׁוּתִי שֶׁאֲנִי כֹהֵן וְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ מְבַקְּשִׁים לִפְדּוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בְּכוֹר מְקֻדָּשׁ,
שֶׁכֵּן כָּתוּב:
וַיְדַבֵּר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
קַדֶּשׁ־לִי כׇל־בְּכוֹר פֶּטֶר כׇּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא׃
אחר כך יטול האב את הכסף או שוה כסף בידו ויאמר
אֲנִי רוֹצֶה לִפְדּוֹתוֹ שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה:
אַךְ ׀ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם:
וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא׃
לפני הברכה יאמר לשם יחוד
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ,
וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים,
בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל.
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל פִּדְיוֹן בְּכוֹר,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃
וּכְתִיב: וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא׃
וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל־פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוֹת בָּהּ וּלְתַקֵּן אֶת־שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן,
לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ.
וִיהִי ׀ נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
יתן לכהן ויאמר
זֶה פִּדְיוֹן בְּנִי בְכוֹרִי:
ויקבל הכהן את הכסף ויאמר
קִבַּלְתִּי מִמְּךָ חֲמִשָּׁה סְלָעִים אֵלּוּ בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ זֶה,
וַהֲרֵי הוּא פָּדוּי בָּהֶן כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל:
נוהגים שהכהן יברך הילד
וַיְדַבֵּר (במדבר ו כב) יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם׃
יְבָרֶכְךָ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶךָ׃
יָאֵר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃
יִשָּׂא יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃
וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
כְּשֵׁם שֶׁזָּכָה הַבֵּן הַזֶּה לַפִּדְיוֹן, כָּךְ יִזְכֶּה לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלַחֻפָּה,
וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּחַיֵּי אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
Texte : Sefaria, « Siddur Edot HaMizrach, Assorted Blessings and Prayers, Redeeming the First Born », version Shaliehsaboo Edition, licence CC0.